קומדיית הנעורים שלי הייתה שגויה כפי שציפיתי

תלמיד התיכון היקיגאיה היצ’ימאן תמיד הסתכל על בני כיתתו מהצד בעודם מדברים על חוויותיהם וצחק. כשהם דיברו על תוכניותיהם ללכת לקריוקי או לצאת למסעדה יחדיו, הוא תמיד בהה בהם בעיניו העכבריות ואמר, “איזה בזבוז זמן”. הוא מבחינתו לא עשה דברים כאלה – בשביל דברים כאלה צריך חברים, ואין לו. הוא טוען שהוא לא זקוק להם ושהם רק ישתמשו בו ואז יזרקו אותו מהמעגל שלהם. כשהוא נשאל מה ירצה לעשות בעתיד והוא מציין “מובטל”, מכניסה אותו מורתו ל-“מועדון המתנדבים”.